איך ללמד את הילדים שלנו לכבד את הגוף והגבולות שלהם ושל אחרים - חינוך למיניות מיטיבה - הבלוג של חן קצביץ' פרסלר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך ללמד את הילדים שלנו לכבד את הגוף והגבולות שלהם ושל אחרים

כולנו מכירים את הסיטואציה הזו כשדוד או דודה עקשנים במיוחד מנשקים את הילדים שלנו, אפילו שהילדים מביעים בכל דרך אפשרית שהם לא מעוניינים בכך. מה עושים? מעליבים באלגנטיות את הדוד או הדודה ועל הדרך מלמדים את הילדים שלנו שיעור על כיבוד הגוף והגבולות שלהם

אחד הדברים הבסיסים שמתפקידנו ללמד את ילדינו בחינוך למיניות מיטיבה הוא גבולות. אנו רוצים להעניק לילדנו את היכולת להקשיב לעצמם ולדעת מה הגבולות שלהם, ולא פחות מכך להקשיב גם לאחר/ת ולזהות מה הגבולות שלו או שלה. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא באמצעות "מודלינג". הרבה מהחינוך המיני שאנו עושות מתרחש מבלי שבכלל קיימנו שיחה מפורשת על הנושא. אנחנו מלמדים אותם כל כך הרבה דברים על יחסים, על גוף ועל מגע מבלי שבכלל התכוונו לכך. אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכמה דברים שכיחים שאני פוגשת בהקשר זה אצל הורים, ולא פעם גם בהורות שלי. אמחיש את עניין הכבוד לגוף ולגבולות באמצעות שלוש דוגמאות יומיומיות.

מכבדים את ה"לא" שלי

מכר או קרוב משפחה נרגשים לפגוש את הילד/ה שלנו ודורשים לחבק ולנשק אותו/ה, על אף שהילד/ה מנסה להתחמק ממגע זה בכל דרך אפשרית. בטוח יש לכן זיכרון ויזואלי של הילד או הילדה שלכן מנופפת בידיים, מחמיצה פנים ומנסה להימלט מחיבוק של סבא או סבתא, דוד או דודה. ברור שהמבוגרים הללו עושים את זה מתוך אהבה גדולה, ולא מתוך רצון חס ושלום לפגוע בילד (יש גם מצבים של פגיעה בילדים, אבל לא לכך אני מתכוונת).

מבחינתנו, זו הזדמנות להראות לילדים שלנו שאנחנו מכבדים את הגוף שלהם, ושאנחנו לא נותנים לאנשים לעשות בגוף שלהם דברים שהם לא מעוניינים בהם, אפילו אם יש לאנשים האלה כוונה טובה. זו הזדמנות להראות להם שאנחנו מזהים את הסימנים שהם מראים לנו שהם לא רוצים. 

איך עושים את זה? חושבים על ניסוח אלגנטי לומר לאותו אדם מבוגר, משהו כמו "דני יודע שאת מאוד אוהבת אותו, אבל עכשיו הוא לא מעוניין בחיבוק". אני יודעת שזה קשה ולא פעם מצאתי את עצמי שותקת במצבים דומים, כי לא רציתי "לייבש" את מי שכרגע מפגין אהבה כלפי ילדיי. אבל כשאנחנו כן מצליחות לעשות את זה, אנחנו מלמדות את הילדים שלנו שני דברים חשובים להמשך החיים. קודם כל שיש משמעות ל"לא" שלהם, שהוא נספר ונלקח בחשבון. שנית, שאנחנו מכבדים את הבעלות שלהם על הגוף שלהם.

טראמפ והתינוקות
אי–פי

אם נהיה כנים עם עצמנו, לפעמים גם אנחנו ההורים קצת כופים מגע של אהבה על הילדים שלנו, ולפעמים גם כשלא ממש מתחשק להם חיבוק ונשיקה, אנחנו בכל זאת נותנים. נסו לשים לב לכך, יש מצבים שהם רצים ומתמסרים אלנו ואף צמאים למגע שלנו, ויש מצבים בהם הם קצת נרתעים, ואז כדאי לשאול "את/ה רוצה חיבוק מאמא/אבא?". כמובן שאם התשובה שלילית, אז יש לכבד את ה"לא". ככה גם הם ילמדו לשאול לפני שהם יחבקו ילד או ילדה אחרים.

ועם כבר הגענו לחיבוק בין ילדים, אז מכירות את זה שילד אחד מחבק ילד אחר וכל המבוגרים מתמוגגים "איזה חמודים", אבל הילד המחובק בכלל לא מעוניין בחיבוק והוא נאלץ "לזרום" עם הסיטואציה בשל התמוגגות המבוגרים לעניין? אני ממליצה ללמד את הילדים שלכם לשאול ילדים אחרים לפני שהם מחבקים ומנשקים אותם.  זה מתחבר לכך שאנו רוצים ללמד אותם להיות קשובים לגבולות של האחר/ת, על כך אפרט בדוגמה השלישית.

משא ומתן על הגוף שלהם

מי מאיתנו לא אמר/ה לילד/ה שלו/ה את המשפט "את/ה רוצה סוכריה, תביא/י נשיקה"?. בלי לשים לב, אנחנו מלמדים את הילדים שלנו שאפשר לעשות משא ומתן על הגוף שלהם. שהגוף שלהם יכול לשמש כתמורה למשהו שהם רוצים להשיג. אני לא צריכה להסביר לאן אני חותרת, נכון? רוצה לתת לילדה שלך סוכריה, תני לה בלי לבקש תמורה. ילד נותן נשיקה כי הוא מעוניין בכך, ולא כי שידלנו אותו לכך. יכול להיות שזה נשמע טרחני לחלקכם, אבל זכרו שהרעיון הוא ללמד את הילדים שמגע קורה מתוך רצון ולא כתמורה לשום דבר. גם במקרה הזה, הרבה פעמים "ההצעה המגונה" יכולה להגיע מצד אדם שלישי דוגמת סבא או סבתא, על כן נסו למצוא הזדמנות להסביר גם להם את הרציונל להימנע מכך ולבקש שיחדלו מהמנהג הזה של מתנה תמורת נשיקה.

ילדים משחקים בסבון בנתיבות
גיל כהן מגן

לכבד את ה"לא" של האחר/ת

לאחרונה, בחיי הבוגרים, שיחקתי עם מספר ילדים וילדות את המשחק טלפון שבור. הסיטואציה לא היתה לי נעימה מבחינה פיזית, זה היה קרוב מידי ונוגע מידי עם ילדים שלא הייתי מעוניינת בסוג כזה של קרבה עמם. שריטה שלי. באיזשהו שלב, אמרתי שאני מעוניינת להפסיק את המשחק, אבל ילדה אחת התעקשה שעלי להמשיך לשחק והמשיכה להיצמד אלי באופן שהיה לי לא נעים (כן, אני יודעת היא הילדה בסיפור ואני המבוגרת). בכל אופן, מה שזיהיתי באותו רגע אצל אותה ילדה היה שהיא ראתה רק את הרצון שלה ולא היתה מסוגלת לכבד את הרצון שלי העומד מנגד.

זו כמובן התנהגות מאוד אופיינית וטבעית לילדים - הקושי לדחות סיפוקים ולראות ולכבד את הרצון של האחר. כאן בדיוק נכנס תפקידנו כהורים, לסייע לילדים ולילדות שלנו לפתח מודעות לצד השני, לגבולות של האחרים, לגוף שלהם ולמה שנעים להם. מבלי בכלל לדבר על מיניות או על מגע מיני, פשוט להתחיל ללמד את הילדים שלנו להיות ערים לרצון, או יותר נכון לאי-הרצון של הצד השני. זה כמובן לא קורה ביום אחד, אבל נסו למצוא הזדמנויות שונות כדי לחדד לילד או לילדה שלכם מתי חבר אמר שלא נעים לו, מתי חברה ביקשה להפסיק לשחק במשחק מסוים, וגם אם הוא ממש נהנה לשחק, הצד השני ביקש להפסיק וצריך להיות קשובים לבקשה הזו.

הרעיון הוא ללמד אותם לזהות מתי לצד השני זה לא נעים ולכבד זאת. זה יתרחש לרוב בסיטואציות יומיומיות, שאינן קשורות ישירות למגע מיני, אבל ילד שמבין ומכבד גבולות של האחר ידע לזהות זאת גם בעת משחק מיני בילדות ובבוא העת גם בעת מגע מיני בגיל ההתבגרות או בחייו הבוגרים.

ילדים בריאים מינית מרגישים טוב עם הגוף שלהם ומכבדים גבולות של בני משפחה, ילדים ומבוגרים אחרים.

הטור הבא יעסוק במשחק מיני בין ילדים – מה הגבולות והאם זה נורמלי? כדי שלא תישארו במתח מוחלט, רק אומר שזו בהחלט התנהגות נורמאלית ושכיחה בקרב ילדים וילדות. 

*#