טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גשם, גשם, מטפטף

אני חיה בכליל בלי טלוויזיה ולא שייכת לרשתות חברתיות. הסלעים והאלונים לא סיפרו לי על הסערה סביב אחד משירי הילדים שלי, "גשם, גשם, מטפטף", שהמורה לעברית מטייבה שרה בטבעיות כזאת

תגובות
איור של ילדה בגשם

אני יושבת בין הסלעים שלי בכליל. על הסלע המשמש לי שולחן כתיבה יש ערמת דפים בשימוש משני. כל בוקר אני יורדת לכאן ב"שביל שכבשו רגלי", כמו שאמרה רחל המשוררת. כן, רק אני הולכת בשביל הזה — בדידות מבורכת, טובה מאוד לכתיבת שירה. ואכן יש לי הספק גדול ובכמה תחומים: שירה, תרגום שירה מאנגלית, צרפתית ונורבגית, מאמרים על אקו־פואטיקה, ביקורות ספרים ושירה לילדים. התחלתי לכתוב לילדים מאוחר בחיי, וגם אז לא רציתי שיזהו אותי עם שירים אלה. פירסמתי אותם בשם העט "עֲדוּלָּה". במשך שנים היה זה סוד. באחרונה אני מגלה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות